הסיפור שלנו מתחיל בגג של חברים משותפים. לאחר טיול של מור עם חברה שלה מעין באילת, הן פגשו את אדי שהוא ומעין מכירים מגיל קטן. לאחר שהכירו קצת יותר אדי חזר ואמר המון פעמים ״אני חייב להכיר לכן את חברים שלי, נחזור למרכז ונעשה על האש ביחד כולם״.

אף אחד לא תיאר לעצמו שבאמת זה יקרה ובכזו מהירות (כי תמיד קובעים באוויר וזה לא תמיד קורה, כמו המשפט הקבוע – מחר ים אחרי ישיבה מאוחרת עם חברים).

ימים
שעות
דקות
שניות

נפגשנו כמה אנשים בגג של חבר של אדי – אמיר. אמיר הזמין באותו היום את חבר שלו, טל.

בשלב מסויים בגג מור אמרה בשקט לעצמה (כמו מחשבה שחושבים בקול) ״וואי אני קצת רעבה״. טל  ישר שמע את זה ולקח את המושכות, דאג שיהיה אוכל באותו הרגע.

מאותו הרגע, דיברנו שעות עד כדי כך שלא שמנו לב שאנחנו מבודדים מכולם וכמה ימים לאחר מכן כבר יצאנו לדייט הראשון שלנו. 

והיום, 3 וקצת שנים אחרי היום שבו נפגשנו, אנחנו שמחים ומתרגשים להזמינכם ליום החתונה שלנו.

תודה לכם, משפחה וחברים יקרים על מי ועל מה שאתם בשבילנו,

מחכים לחגוג איתכם את האהבה שלנו!

08.07.25